חבוש בע"מ נ' מחאמיד 1 אוקטובר 2013

פסק דין

מבוא

1.בפני תביעה של התובעת, חבוש בע"מ, על סך 87,872.42 ₪ שהוגשה כנגד הנתבע, מר מחאמיד חוסיין.

2.התובעת הינה חברה העוסקת בשיווק ומכירת חומרים לבניין.

לטענת התובעת, היא סיפקה לנתבע סחורות.

לטענתה, הנתבע חתם ביום 6.4.09 על הסכם מכר וערבות שטרית.

השטר הוגש לביצוע. הוגשה התנגדות.

בדיון שהתקיים ביום 14.11.10 הוסכם כי החוב ע"ס 11,000 ₪ ישולם וכי על יתרת החוב תינתן רשות להתגונן. ניתן פסק דין חלקי וניתן תוקף של החלטה להסכמת הצדדים בהחלטת כב' הרשמת אונגר ביטון שניתנה באותו דיון.

התובעת הגישה כתב תביעה מתוקן ובו תבעה את הסך של 87,872.42 ₪ וזאת לאחר שקוזז על ידה מסכום החוב הנטען של הנתבע, הסך של 11,000 ₪ ששולם על ידי הנתבע. התובעת אף טענה בכתב התביעה המתוקן בהתבסס על עילות חוזיות ובעילה של עשיית עושר ולא במשפט.

הוגש כתב הגנה לכתב התביעה המתוקן.

3.מטעם התובעת הוגש תצהיר עדות ראשית של הגב' אורית מרציאנו שעבדה במועדים הרלבנטיים אצל התובעת וכן של מר יואב דבוש, מנהל מפעל בחברת רדימיקס שמייצרת בטון. מטעם הנתבע הוגש תצהירו וכן תצהיר של אחיו, רו"ח מחאמיד מואפק.

בדיון ההוכחות המצהירים נחקרו על תצהיריהם.

הצדדים הגישו סיכומים בכתב.

טענות הצדדים

4.לטענת התובעת, הנתבע חתם ביום 6.4.09 על הסכם מכר וערבות שטרית. לטענתה, סיפקה לנתבע סחורות לשביעות רצונו.

5.בהתאם למפורט בתצהיר של הגב' אורית מרציאנו, הנתבע החל לעבוד עם התובעת באפריל 2009. הוא חתם על שטר החוב בפניה.

בהתאם למפורט בתצהירה, תחילה ניתן לו אובליגו נמוך של כמה אלפי שקלים. לבקשתו הוגדל לו סכום האובליגו. סוכם כי ישלם בכל חודש ולכל היותר התשלומים ידחו לחודש שלאחר מכן.

סוכם כי הנתבע יתן 50,000 ₪ בחמישה שיקים על סך 10,000 ₪ כל אחד. סוכם כי כל חודש ישלים את ההפרש, ככל שיהיה.

לדבריה, עד סוף ינואר 2010 לקח הנתבע סחורות ושילם עליהן כשבכל פעם ביקשו ממנו שישלים את היתרות. בתחילת חודש פברואר שילם סך של 30,000 ₪ עבור ינואר.

לדבריה התקשרה לנתבע בתחילת מרץ 2010 ונפגשה עימו. סוכם שיביא 50,000 ₪ ולאחר מכן ידונו על היתרות שנותרו לאחר התשלום ולאחר חישוב סיכום הפרויקט. התובע ביקש וקיבל העתקי "נאמן למקור" של חשבוניות פברואר, כדי לעבור עליהם עם אחיו שהינו רואה חשבון.